למילים שלנו יש כוח — כוח כל כך גדול ועצום, שלא סתם אומרים "חיים ומוות ביד הלשון".
כשאנחנו כועסים על משהו או על מישהו, אנחנו תמיד מוציאים את זה בצעקה או בקללה, עם המון רגש מאחורי זה ועם המון כוונה, ו"מברכים" אותו. "הברכה" הזאת שלנו היא תדר (כמו גלי רדיו) שיוצא החוצה לעולם ויכול ממש לפגוע באותו אדם — אבל יותר מהכול זה תדר שפוגע בנו. קודם כול זה מרחיק אותנו מתדר של אהבה, ואהבה היא הכול. אהבה היא השם יתברך.
אנחנו חושבים על אותו אדם דברים רעים, ומריצים שיחות מה עוד היינו אומרים לו, איך היינו מכאיבים לו ומה היינו עושים לו אם לא היה על זה עונש. בעצם לוקחים זמן מהיום שלנו ועוסקים בלכעוס. בנוסף, התדר השלילי הזה הולך לחזור אלינו כמו בומרנג — זה יכול לקחת יום, שעה, שנה ואפילו 5 שנים, אבל בסוף זה יחזור.
אני רוצה להציע משהו אחר: לברך באמת את אותו אדם. לדוגמה — לאדם שתמיד מחפש על מה לריב, לברך שימצא את האושר הפנימי. לאדם שרע לו בעבודה ותמיד מקטר, לברך שימצא עבודה שתעשה אותו שמח. לאדם בודד ורוטן, במקום להגיד "מי ייקח אותו עם האופי הזה", לברך שימצא אהבה שתרכך אותו. וכן הלאה.
ככל שנרבה לברך אחרים, כך נוציא החוצה יותר תדרים חיוביים, מקדמים ושמחים — וכך יחזרו אלינו יותר תדרים חיוביים. בעוד יום, שעה, שנה ואפילו 5 שנים, בסוף זה חוזר.
ומהמקום הזה אני רוצה להזמין אתכן ואתכם להשתמש יותר ויותר בברכות. עכשיו, ברכות לא חייבות להיות רק לאנשים. רוצות ברכות מיידיות? ברכו את כל מה שאתן אוכלות, וכך התדר שאתן מוציאות החוצה לאוכל חוזר אליכן מייד. ידוע שבמים יש אנרגיית חיים — אנחנו בעצמנו עשויים מ-70% מים. למים יש כוחות ריפוי, הם מלאים בחסדים, ואנחנו, עם הכוונות הנכונות, יכולים לתת להם עוצמה נוספת.
אז אני מזמינה את כולם לקחת כוס מים ולהתחיל לברך אותה בכל מה שחשקה נפשכם — כמו ברכת יום הולדת. ואחרי שסיימתן וסיימתם, ברכו "שהכול" ולרוויה.